"עד שאת ממילים נפגעת/..רק אני יכול בלשוני למשול" שר פריאון את הטקסט שהוא עצמו כתב בו הוא מציג כיצד הוא פוגע באישה שאיתו בגלל המילים שלו אותן הוא יורה ללא רסן. בזכות הטקסט הכנה והישיר של השיר, שמושר בצורה עדינה ומרגשת על ידי פריאון, "עד שאת" הופך מעוד שיר בעל פוטנציאל לקיטשיות יתר לשיר אמוציונלי להחריד שמצליח לכבוש את הלב בפשטותו.
קולו הממיס של פריאון נשמע כל כך טוב עם הגיטרה האקוסטית שמלווה אותו לאורכו של השיר כשהפסנתר העדין שצץ לו מפעם לפעם רק מוסיף לעדינות הרבה של השיר. בלי התאמצות יתר, בלי התייפיפות, בלי שום מאמץ מיותר להביע דברים מסוימים באמצעים מיותרים מצליח עופר פריאון ליצור שיר פשוט שנוגע במיתרי הלב הנכונים בלי טיפה של רחמים.











