אפשר (ואף רצוי) להתעלם מהטקסט הבנאלי והרדוד אבל אי אפשר להתעלם מהלחן המוצלח שג'וש יצר שמכניס את הפזמון עמוק אל תוך האוזן ומשאיר אותו שם חזק בפנים גם אם מדובר בסך הכל בשיר בינוני. האווירה הים תיכונית/מזרחית/איך שתרצו לקרוא לזה של "לתת יותר מדי" חפלאית מדי לטעמי ואם השיר היה מלווה באווירה מתונה יותר כמו זו של "אשאר" התוצאה הייתה יכולה להשתפר באופן משמעותי.
קשה להתעלם מכוחו העולה של ג'וש. כזמר הוא לא מצליח לרגש וההגשה שלו לשירים לא נשמעת אמינה אפילו לרגע, אך היתרון הגדול ביותר שלו נמצא בכשרון ההלחנה שלו - דבר שעבד כל כך טוב ב"אשאר" עובד כל כך טוב גם ב"לתת יותר מדי". לא מדובר בשיר גרוע אלא בשיר סתמי שמלווה בלחן מנצח ומדבק במיוחד שיגרום לכם להצטרף לקריאות ה"או או או או" של ג'וש בין אם תרצו בכך או לא.
מיוזיקפייג'
