הקספרים, באופן לא מפתיע בכלל, מילאו את מועדון הזאפה שבתל אביב כמעט לחלוטין. בני נוער, אנשים שהיו בני נוער כשהקספרים רק החלו את דרכם, משוחררים טריים מצה"ל, סטודנטים ואפילו ילדים קטנים - הקהל של הקספרים היה מגוון במיוחד והציג את טווח הגילאים הרחב שהלהקה פונה אליו, קהל שהגיע לשמוע להקה בוגרת מנטלית אך צעירה ברוחה שנותנת בראש בלי הפסקה במשך כמעט שעתיים שלמות.
הצליל הייחודי של הקספרים כבר מקובע באוזן הישראלית מזה כמעט 20 שנים כשגם שני האלבומים האחרונים של הלהקה, "סוף לא טוב" מ-2009 ו"בן חורג" שיצא בספטמבר האחרון, משחזרים בהצלחה את אותו צליל אהוב. בין אם הלהקה מנגנת את הקלאסיקות הישנות שלה (כמו "תראו אותי" ו"אחלום לנצח", שהיו שניים מרגעי השיא בהופעה) או את להיטיה האחרונים (כמו "סוף לא טוב" ו"עולם שקט") - הקהל הקספרי לא מפסיק לזוז או לקפוץ במקום לא משנה בן כמה הוא, כל זאת בעיקר הודות לאנרגיות הבלתי נדלות של אורן ברזילי.
המחשבה שרק לפני כ-3 שנים היה ברזילי משותק לגמרי מדהימה לנוכח העובדה שהוא פשוט לא מפסיק להתפרע ולזוז מצד לצד. ברזילי שר מדויק ומלהיב את הקהל ששמח לשמוע סיפורים אישיים שקרו מאחורי הקלעים עם אתניקס וישי לוי מצד אחד ולשמוע כיצד הוא צוחק על תרבות הפופ בניצוחן של ליידי גאגא וריהאנה מצד שני, למרות שהלהקה שרה את "I Gotta Feeling" של הבלאק אייד פיז בביצוע רוקיסטי במיוחד. ברזילי המקפץ די משכיח את שאר חברי הלהקה (וזה נאמר עם כבוד גדול במיוחד לקלידן/זמר שי להב), אך כשאתה עומד ליד אורן ברזילי פשוט קשה להצליח לבלוט מעליו ואולי פשוט עדיף לא לנסות לעשות זאת.
רוק סטאר אמיתי, אורן ברזילי. צילום: יאיר אבן חיים
ההופעה של מופע הארנבות של ד"ר קספר היה מופע תוסס, קצבי וחד שכלל רוב מוחלט של שירי רוק קספריים טיפוסיים לעומת כמות קטנה אך מדויקת של שירים רגועים יותר כמו "הכל יהיה בסדר" ו"אף אחד לא גר כאן יותר". האנרגיות הבלתי נגמרות של אורן ברזילי, סולן הלהקה שבקצב הזה עוד יהפוך לאגדה אמיתית, עשו את שלהן והעלו חיוך על הפנים של הקהל כולו. הקספרים נתנו מופע רוק כמו שמופע רוק אמיתי צריך להיות.
