זו הייתה הפעם הראשונה בה ראיתי את גלעד כהנא בהופעה חיה ולא אתפלא אם זו גם לא הייתה הפעם האחרונה. מהרגע שעלה לבמת הבארבי ועד שירד ממנה אחרי קצת יותר משעה הוא לא הפסיק לעניין לרגע אחד - כשמדובר בעניין לא ברור מאליו בכלל אם חושבים על זה שאני מכיר 3 שירים בדיוק של The Walking Man (אני מודה שלא הספקתי לפני ההופעה להתעמק באלבום "Bad Love", אבל הוא אלבום לא רע בכלל). האנרגיות המתפרצות של כהנא לא הפסיקו לעטוף את הקהל הרב אפילו לרגע אחד כשאפילו בקטעי המעבר המשעשעים הקהל פשוט נשבה בקסמו של כהנא.
האם העובדה שב-"Bad Love", האלבום החדש של הפרויקט שלו The Walking Man, נינט טייב מתארחת בשירה או בקולות הרקע כמעט לכל אורכו של האלבום גורמת לדעה שלי על כהנא להשתנות לטובה? ייתכן, אני בהחלט צריך לראות את כהנא על הבמה לבדו (או לפחות בלי נינט) כדי שאחליט באופן סופי - אך אין ספק שהחיבור בינו לבין נינט שרף את הבמה ולא השאיר אחריו שום זכר.
החיבור בין כהנא וטייב מועיל לשני הצדדים: הראשון מקבל הכרה תקשורתית ומסחרית שכנראה ולא היה זוכה לה בלי נינט, שמצידה זוכה לשבחים על העובדה שהיא בכלל מתקרבת לפרויקט מוסיקלי די אלטרנטיבי והרווח כולו שלנו. מילא שהקהל התפרע מהלהיטים "My Game" ו-"Bad Love", אבל הקהל לא הפסיק לזוז ולשיר גם בשירים פחות מוכרים כמו "Popular" ו-"So Much More" שהוציא מנינט כל כך הרבה אנרגיות שרק המשיכו להעלות באש את הבמה.
אנרגיות, זה מה שצריך. צילום: מעין חיים
The Walking Man של גלעד כהנא מקבל חיזוק ראוי מנינט טייב שנותנת 200% מאמץ ובעזרת קולה האדיר מצליחה לבלוע את השירים של The Walking Man ולהוות קונטרה הולמת מאוד לכריזמה של כהנא. הכימיה בין השניים נשמעת מצוין באלבום ואף טוב הרבה יותר כשזה נוגע להופעה חיה והאנרגיות המטורפות של השניים יוצאות החוצה גם בהופעה חיה ומצליחות להשתלט על הגוף מכל כיוון אפשרי.
צילום: מעין חיים
http://www.facebook.com/yochai.kayat#!/pages/Maayan-Haims-photography/139285646125851