מתחילת העונה של האקס פקטור הבריטי, שר לויד תפסה לי את העין ומקום בלב - עם חוצפה בריטית ויכולות ווקאליות וכשרון ראפ מעניין היה נדמה כי המקום הראשון שייך לה, אבל כנראה שלא הכל צפוי מדי. לויד סיימתה את התחרות במקום הרביעי ומיד נחטפה על ידי חברת התקליטים "Syco Music" ושם התחיל הקסם לעבוד.
מוטב וצריך לציין כי בגזרה הבריטית לא היו דליפות רבות של האלבום. מלבד ההצצות הרשמיות שנחשפו והצליחו להביא לי את הרושם המוטעה לגבי האלבום, הצליח האלבום במלואו לגרום לי להוריד את הכובע, לתבל אותו היטב ולאכול אותו. עם שני סינגלים מצויינים תופסי אוזן ומקום בפלייליסט, הצליחה שר לשגר עצמה היישר אל אור הזרקורים של תעשיית המוזיקה העולמית. "Swagger Jagger" ו-"With Ur Love' הם מעין טיזרים לתוך תכולתו של האלבום כולו, הכולל קטעי אלקטרו - דאפסטפ וראפ מהוללים.
את האלבום פותח השיר "Grow Up" יחד עם באסטה ריימס, שבהחלט ראוי לשבח. עם בתי ראפ מהוללים, הן מצד לויד והן מצד בוסטה מצליחים להפגין כישרון ראפ בלתי מהורהר לזמרת הצעירה, למרות הפזמון שמצליח להוריד מעט מערכו של השיר כולו. בנוסף לכך ראוי לציין גם את "Dub On The Track" יחד עם מיק רייטוס,דוט רותן וגת'ס שהצליח להביא את מוזיקת הדאבסטפ למקומה. נכון, לא מדובר בשיא האלבום אבל בהחלט מדובר בעליית מדרגה רצינית בחווית האלבום כולו.
Cher Lioyd. צילום: יחסי ציבור
נקודות נוספות של עלייה באלבום: "Over The Moon" שהצליח להטעות בי כשהיה מדובר בעוד רצועה בסגנון "Playa Boi" אבל מסתבר כי מדובר ביצירת דאפסטפ מתוקה (כן, אכן מדובר במשהו אלקטרוני חמוד) ו- "Superhero". תתפסו אותי במילה אבל כאן מדובר בלהיט עתידני. נכון, שוב מדובר באותו ראפ ואותה חריזה שמתנגנת בראש כמה פעמים גם לאחר שמיעה ראשונה אבל בעצם, על כך בנויה התעשייה בשנים האחרונות, לא ככה?
חלקים באלבום שהיו צריכים לארוז את חפציהם ולעזוב בהזדמנות הראשונה: "Beautiful Peapole" יחד עם קרולינה לייר שפשוט לא מצליח להשתלב גם בשמיעה שלישית ורביעית בתוך האלבום כולו כשלעצמו מדובר פשוט בשיר בינוני והשיר שחותם את האלבום - "End Up Here" שלא סיפק את מה שהיה צריך לספק בשביל לחתום אלבום מהסוג הזה. קצת אלקטרוניקה פה, קצת כישרון כתיבה ופשוט מצב שבו הסינתסייזר שלי לא הצליח לסבול.
שר לויד עלתה על משהו כאן - מסתבר ששילוב של ראפ ומוזיקת דאפסטפ אפשר ליצור חומרים טובים אם לא מצויינים. מדובר בפריצה בריטית גדולה מסוגה לתקופה האחרונה ובהחלט אפשר להטרים את הבאות ולהגיד בגאווה ובראש מורם כי כעת אנחנו מרגישים את אבק החומרים והניצוץ הראשוני שלויד מפזרת. אני בטוח שעוד נשמע על הזמרת ועל מעלליה (לטובתה, כדאי שיהיו מצויינים).
