"מתחיל מחדש" הוא שם האלבום החדש של מויאל, שיוצא למעלה מ-3 שנים אחרי אלבומו הקודם ("לבדי"). עצוב להודות בכך, אבל מויאל כלל וכלל אינו מתחיל מחדש: האלבום אינו נותן שום בשורה מוסיקלית חדשה מצידו של מויאל. הוא עדיין כותב ומלחין את מרבית הטקסטים באלבום, שזה יכול היה להיות בסדר גמור אם הם לא היו נשמעים בדיוק כמו השירים משני אלבומיו הקודמים. אני לא באמת מצפה מכל זמר שישנה סגנון מוסיקלי באופן קיצוני מאלבום לאלבום, אבל שלפחות כן ייתן איזשהו טוויסט קטן, איזשהו שינוי שיבלוט אפילו קצת באוזן ושלא יגרום לנו להרגיש תחושת דז'ה וו כבדה.
שני השירים הבודדים באלבום אותם לא כתב מויאל הם "רציתי להיות" ו"יחידה רעיה": הראשון הוא בלדה שנכתבה והולחנה על ידי קרן פלס כך שכיאה לשיריה של פלס אתם כנראה תמצאו את עצמכם בצד של האוהבים או השונאים של השיר, והשני הוא פיוט מהמקורות שנכתב על ידי רבי דוד חסין לפני למעלה מ-100 שנה והוקלט על ידי מויאל לכבוד הכניסה לחופה עם אשתו שמרית. אותם שני שירים מביאים טקסטים שונים מאלה של מויאל ולמרות שהם אינם ממצטייני האלבום הם עדיין נותנים נופך שונה לאווירה של האלבום.
בשמיעה רציפה, "מתחיל מחדש" נשמע ברובו כמו שיר אחד ארוך. מדי פעם תוכלו לשמוע קמצוץ של רוק ("עכשיו תורך" שכתב מויאל לאחיו הצעיר), אווירה של מוסיקה אירית ("כמו נצח" היפהפה) או שיר שמתבסס על גיטרה אקוסטית ("קרקס" המקסים) אך ככלל האלבום כולו הופק בצורה אחידה, אולי אחידה מדי. מויאל הולך עם האלבום הזה בצורה יותר מדי בטוחה ולא מעז להסתכן והתוצאה בינונית במקרה הטוב ולא מעניינת במקרה הרע.
"לא ממש מתחיל מחדש" , מויאל. צילום: רמי מימון
לזכותו של מויאל ייאמר שיש לו גוון קול מעניין ושהוא שר מצוין, גם אם לפעמים השירה שלו נותנת תחושה של עודף בשירה טכנית וחוסר בכנות אמיתית. מויאל לא באמת יכול להגיד שהוא מתחיל מחדש כשהאלבום החדש שלו נשמע בדיוק כמו אלבומיו הקודמים, אך הוא כן יכול להגיד שהוא זמר רלוונטי - רק פשוט כזה שלא מעורר עניין.
הראל מויאל, "מתחיל מחדש", פליי רקורדס
